פיצויים מוגדלים בגין פיטוריה של עובדת בסוף היריונה 

מעסיקים רבים נוטים להקל ראש בעובדת היות אישה המועסקת על ידם בהיריון ופוטרים כלאחר יד את הפרוצדורה המדוקדקת שעל פיה, ניתן ויראו בפיטורי עובדת בהיריון, כפיטורים מוצדקים שאינם קשורים קשר סיבתי של ממש בהיריונה.

הרינו להביא לידיעתכם, כי בית הדין הארצי לעבודה, דן בערעור שהונח בפניו, בעניינה של עובדת שפוטרה באמצעות חברת כוח האדם שבה הועסקה, עת היתה מצויה היא בשלהי היריונה. פיטוריה, כפי העולה מממצאי בדיקת הממונה על חוק עבודת נשים, בוצעו בחוסר תום לב וזאת משלא הרים המעביד את נטל ההוכחה המוטל על כתפיו, להראות כי פיטורים אלו נעשו ללא קשר להיריונה של העובדת.
בית הדין הארצי מצא לנכון להציב תמרור אזהרה בפני אותם מעסיקים, כאשר הוא חוזר ומפרט הוא את הפסיקה העניפה התוחמת את המסגרת הנורמטיבית הנוהגת בסיטואציה מעין זו ולהלן עיקר דברי בית הדין:

"משקבעה הממונה, שבנסיבות המקרה, פיטורי העובדת קשורים להריונה, קמה לעובדת הגנה מוחלטת מפני פיטורים [עע 307/99 אופיר טורס בע"מ - גולדנברג-חייט, פד"ע לח 170, 177].

בהתייחסו לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות, חזר בית דין זה והטעים את חבותו של המעסיק כלפי עובדת בהיריון, תוך שנתן דעתו לכך, כי בשל הריונה עשויה העובדת "להיאלץ להיעדר מעבודתה יותר מהרגיל. כמו כן, ייתכן והמעביד שלה יפיק פחות תועלת מעבודתה והיא תהיה חשופה לפיטורים או להרעת תנאי עבודתה..." [דב"ע נו/80-3 אלול - רוזנבלום, פד"ע ל 86, 95; דב"ע מח/8-3 אבנר קופל סוכנות לביטוח - וייס ארלוביץ, פד"ע כ 57, 59]]. בתוך כך, הדגיש בית דין זה את האיסור החל על מעסיק לפטר עובדת בשל הריונה, בחריגה מהוראותיהם של חוק השוויון וחוק עבודת נשים, וללא אישור כדין לפיטורים, ומבלי שהמעביד הוכיח שהפיטורים קשורים להריון [עע 1633/04 אופטיק דורון - מזל זכאי, ניתן 6.6.06; עע 307/99 אופיר טורס בע"מ - גולדנברג-חייט, פד"ע לח 170 ; דב"ע שן/115-3 מאסטרו בע"מ - שחם (בלוך) כרך כ"ג(1) 233 ; עע 1617/04, 1622/04 אשכר ניסבאום - ב.ר. מסעדות (קניון הנגב) בע"מ, ניתן 17.11.05].

משנה תוקף לפסיקתנו זו, כאשר מדובר בעובדי חברת כח אדם, שמעצם טיב העסקתם הינם קבוצת עובדים חלשה [עע 326/03 מדינת ישראל - משרד הבריאות, המרכז לבריאות הנפש - ילנה צ'פקוב, ניתן 20.2.06; ע"ע 1363/02 דינה חזין ואח' - תנופה שירותי כ"א ואחזקות 1991 בע"מ ואח', ניתן 5.11.06].

כך הוא דרך כלל, כך אף בענייננו, בו חלה חבות מוגברת על החברה, בהיותה חברת כוח אדם, להקפיד ביתר שאת שלא לפגוע בזכויות המוקנות לעובדת בשל הריונה, ולקיים את כלל הזכויות המוקנות לה בחוקי המגן.."

עיקר הבשורה בדברי בית הדין הינו בפסיקת סכום הפיצויים אשר נפסק לתובעת. בית הדין הארצי קבע, כי חברת כוח האדם תשלם לעובדת פיצוי כולל בגין נזק לא ממוני בסך 55,000 ש"ח. זאת, הן בשל הפרת חובת השוויון כלפי עובדת בהריון, לפי סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה; והן בגין עוגמת הנפש שנגרמה לעובדת עקב פיטוריה בעודה בהריון, לפי הוראותיו של סעיף 13א(א)(1) לחוק עבודת נשים. פיצוי כולל זה, תשלם החברה לעובדת בנוסף לפיצוי בסך 15,000 ש"ח בגין עוגמת נפש, בו חויבה בפסיקתו של בית הדין האזורי ובסך הכל סכום פיצוי בסך של 70,000 ש"ח.

אין חולק, כי בפסיקה זו של בית הדין הארצי, יש כדי להביא להקפדה יתרה בדבר אכיפת הנוהל הראוי בפיטוריה של עובדת בהיריון ומתן משנה תוקף להגנה על זכות בסיסית העומדת בבסיסו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והיא הזכות להקים משפחה, תוך נטרול החשש שמימוש זכות זו יוביל לפגיעה במשלח ידו של אדם.

האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד